החלטה בתיק ת"פ 2530-05

שמעתי בקשב רב את דברי הסניגור.

אין צורך בתגובת התובעת.

גזר הדין מוכן ובכוונתי להשמיע אותו. ישנה התייחסות, כמובן, לנושא ביטול ההרשעה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תשע"א, 19/07/2011 במעמד הנוכחים. 

<#5#>

גזר דין

הרקע העובדתי והאישום

1.       הנאשמת היא ילידת 1955, ועובדת מאז 1983 באגף מכס ומע"מ שברשות המסים. במהלך השנים מילאה הנאשמת תפקידים שונים במחלקת החקירות ובתחנות מע"מ אזוריות. בחודש מרס שנת 2003 היא מונתה לכהן כסגנית בכירה לממונה אזורי מע"מ רמלה.

2.       הנאשמת עומדת לדין בגין עבירות המיוחסות לה במסגרת מילוי תפקידה האמור.

          ברקע הדברים - פרשת הונאה אשר כוונה כלפי תחנת מע"מ אזורית רמלה, ונחשפה בחודש דצמבר 2003. פרשת ההונאה קשורה הייתה לשני הנאשמים האחרים בתיק, אלברט סרדס ומרדכי זמיר (להלן: "סרדס"; "זמיר"), אשר הואשמו בקשירת קשר להונות את רשויות מע"מ, ובהוצאת תכנית הקשר אל הפועל, בכך שהגישו בכזב לתחנת מע"מ ברמלה דו"ח תקופתי על שם עוסק פיקטיבי, אשר כלל טענות מרמתיות, וביקשו במרמה החזר מס תשומות בסך 817,820 ש"ח (להלן: "ההחזר הכוזב").

3.       הנאשמת הואשמה בכך שבתוקף תפקידה וסמכותה, כמפורט לעיל, ובעטיו של קשר משפחתי לזמיר, היא אישרה במרמה ותוך הפרת אמונים את ההחזר הכוזב לתשלום לעוסק הפיקטיבי; בהסתמך על אישורה של הנאשמת, העבירו רשויות מע"מ את סכום ההחזר הכוזב - 817,820 ש"ח - לחשבון הבנק של העוסק הפיקטיבי; ובכך, נטען בכתב האישום, סייעה הנאשמת לקושרים, העבריינים העיקריים, סרדס וזמיר, לקבל דבר במרמה, בנסיבות מחמירות.

4.       מזימת ההונאה נחשפה באקראי, סמוך מאוד לפני התממשותה וסוכלה בטרם הצליחו סרדס וזמיר לשים ידם על כספי ההחזר. הם נעצרו והובאו לדין. משפטם של סרדס וזמיר הסתיים זה מכבר. השניים הורשעו על יסוד הודאתם במיוחס להם, ונדונו לעונשי מאסר בפועל ולמאסרים על תנאי.

5.       הנאשמת כפרה באשמה שיוחסה לה בכתב האישום, ועל כן נשמעו הראיות בתיק בכל הנוגע לנאשמת.

          ההרשעה

6.       בהכרעת הדין קבעתי, כי הראיות שהניחה המאשימה הוכיחו מעבר לכל ספק סביר, כי במסגרת תפקידה האמור אישרה הנאשמת לתשלום שלא כדין, ובניגוד לנהלי מע"מ, את ההחזר הכוזב לתשלום לעוסק הפיקטיבי; כי בעשותה כן היא פעלה בניגוד לכל היגיון ולציפייה ממנה כעובדת ציבור בכירה, וממילא, בניגוד לכל אינטרס ציבורי שעל שמירתו הופקדה, ואשר אמור היה להנחות אותה בעבודתה בכלל, ובבדיקת בקשות להחזר תשומות בפרט. קבעתי, כי הראיות האמורות משתלבות בתכנית הקשר שיזמו סרדס וזמיר לקבלת ההחזר במרמה, בנסיבות מחמירות, כפי שהודו; ומשתלבות בראיות בדבר הקשר והזיקה שבין הנאשמת לבין זמיר.

7.         ממכלול הראיות הסקתי, במידה שמעבר לכל ספק סביר, כי הנאשמת מודעת הייתה לכך שאישור ההחזר על ידה עשוי, בהסתברות של קרוב לוודאי, להרים תרומה להשלמת עבירת המרמה שיזם זמיר, או, לפחות חשדה בכך, ופעלה כמתואר לעיל מתוך מטרה ובכוונה לסייע לזמיר במימוש תכניתו. בעשותה כן, קבעתי, הנאשמת פגעה באינטרס הציבור שעל שמירתו הופקדה, היא פגעה בטוהר המידות של עובדי ציבור, ופגעה במידה רבה באמון הציבור במערכת השלטון. על כן, עברה הנאשמת עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין.